מספרי סיפורים

  • כאשר חרשתי את דרכיה של הארץ בימי העיסוק שלי בחקירות, במצ"ח ואחר כך כחוקר פרטי, אהבתי להאזין לתוכניות מספרי סיפורים של יוסי אלפי ברדיו. זה התחיל בתכניות כמו "סיפורי לילה" שבהן יוסי סיפר סיפורים ואחר כך בהשמעת הקלטות מתוך פסטיבלי מספרי סיפורים, כשאחרי אות התכנית "מספרים סיפורים עם יוסי אלפי", יוסי היה  מתחיל עם הפתיחה הקבועה שלו: "ברוכים הבאים לפסטיבל מספרי סיפורים המוגש לכם באהבה מהעיר גבעתיים, מרחק מה מהים הגדול..." 

    בלעתי אז בשקיקה את כל הסיפורים. לא משנה מה היה הנושא ומי היה המספר, פשוט כל הצורה הישירה הזאת שבה בן אדם מספר סיפור אישי שקרה לו או שקרוב לליבו, מאד מצאה חן בעיני. לא העליתי אז בדעתי שבתוך כמה שנים אהפוך בעצמי למספר סיפורים וכי אופיע פעמים רבות בפסטיבלי מספרי ספורים, כי יוסי אלפי יהפוך לידיד טוב וכי גם איתו אנדוד ברחבי הארץ בהופעות משותפות בסוגים שונים של פסטיבלים או של מרתון מספרי סיפורים.

    התחלתי להשתתף בפסטיבל מספרי סיפורים עוד במקומו הראשון באולם הישן בגבעתיים, נדדתי איתו כאשר הפך להיות לשנים אחדות "פסטיבל מספרי סיפורים בחולון" וחזרתי איתו "מהגלות" בחולון לבניין החדש והמהודר של תיאטרון גבעתיים. הופעתי בערבי מספרי סיפורים שנקראו בשמות כמו "סיפורי חקירות ובילוש", "סינמה בלש" או "חוקרים ובלשים מספרים על מאחורי הקלעים של עולם הפלילים", כאשר בתמהיל המשתתפים שהרכיב יוסי אלפי, השתתפו יחד איתי עיתונאים או כתבי משטרה כמו בוקי נאה שהיה אז הכתב הפלילי של מעריב, עורכי דין פליליים כמו עו"ד ששי גז, או כאלה שהיו מפורסמים בתור מי שעברו עבירות שכל המדינה הכירה, כמו למשל רוני ליבוביץ – "האופנובנק".

    ההופעות בערבי מספרי סיפורים היו מהנות ומיוחדות, אבל בכל זאת הייתה לי בעיה קטנה איתן. אני שרגיל להרצות כך שהקהל לא רוצה ללכת גם אחרי שעתיים של הרצאה, הייתי צריך להתאים את עצמי למסגרת זמנים מאד מכווצת. 

    כל הופעה בפסטיבלי המספרים נמשכת כשעה וחצי, במקרה הטוב אולי מתווספות עוד כמה דקות. בתוך סד הזמן הזה יש 4-6 אורחים ועוד אמן שמוסיף 2-3 קטעי נגינה או שירה, יוצא שאל כל משתתף חוזר המנחה במהלך הערב לכל היותר 3 פעמים, לסיפור שנמשך 3-4 דקות. בתוך הדקות הבודדות הללו צריך גם להציג את הנושא, גם להספיק ליצור סוג של מתח וגם לסיים בפאנץ' ליין, רצוי מצחיק ומשעשע.

    למרות קוצר הזמן אני נהניתי ומהתגובות שקיבלתי תוך כדי ההופעה ואחריה, הבנתי שגם הקהל נהנה מאד, אבל אני העדפתי את ההרצאות המלאות שלי, שכמותן הרציתי אלפי הרצאות. אגב, נראה לי שאפילו יוסי אלפי חושב כמוני. פעם הרציתי בפני קבוצה גדולה של עובדים בנופש בבית מלון באילת, כשדקות אחדות לאחר תחילת ההרצאה הבחנתי בדמותו של יוסי נכנס לאולם. בתחילה הוא הקשיב לי בעמידה ואחר כך התיישב עד סוף ההרצאה. כשהתחבקנו בסוף, הוא אמר לי "הרצאה מצוינת, אתה מספר סיפורים, יש לך את זה". כבר הייתה שווה לי הטיסה לאילת...

    בויקיפדיה למשל, מוגדרים מספרי סיפורים - The Storyteller כך: "מסַפֵּר סיפורים הוא אמן השמעת או הצגת סיפורים לקהל מאזינים. תפקידם של מספרי הסיפורים קיים מקדמת דנא בכל התרבויות האנושיות. בטרם ידיעת קרוא וכתוב הייתה נפוצה, שימשו מספרי הסיפורים כלי יחיד כמעט להעברת סיפורי עם, אגדות ומיתולוגיות להמון... כן פיתחו מספרי הסיפורים שיטות רטוריות על מנת לרתק את קהלם, להפתיע אותו ולרגש אותו... לרוב מספרי סיפורים נדדו בין כפרים וערים ולא יכלו לשאת ציוד רב, לכן עשו שימוש מועט בתפאורה והשתמשו לשם יצירת דרמה וגילום דמויות לרוב בקולם בלבד... כיום נעשה ניסיון מודע לשמר את אמנות סיפור הסיפורים... ועריכת פסטיבלים למספרי סיפורים. בישראל פעיל מאז 1993 פסטיבל מספרי סיפורים בתיאטרון גבעתיים מייסודו של יוסי אלפי..."

    יוסי אלפי, פרט להיותו שחקן, מחזאי, במאי ומייסד הפסטיבל, מלמד בקורסים למספרי סיפורים (רוצים ללמוד בקורס מספרי סיפורים? כנסו לקישור לקורס) וכותב ספרים ואין ספור מאמרים בנושא. את אחד המאמרים שכתב ובו טיפים עבור מספרי סיפורים מתחילים, הוא מסיים כך "עכשיו תחליט אם אתה רוצה -  רק לספר סיפור, או להיות מספר סיפורים אמן."
    אני החלטתי להיות מספר סיפורים אמן (תראו מה כתבו כאלה שכבר שמעו אותי מספר - הרצאות מומלצות) ומי שרוצה להתנסות באופן אישי, מוזמן לבוא ולשמוע...

    להתראות בהרצאות - 050-7950410
    צביקה קרוכמל – מספר סיפורים למבוגרים