חוקר פרטי – חוקרים פרטיים

מי הם החוקרים הפרטיים?
מי בוחר לעצמו מקצוע כזה – להיות חוקר פרטי?

מה התגובה שזוכה לה בדרך כלל מי שמציג את עצמו נגיד במשפט הבא: "נעים מאד, אני חוקר פרטי…"

בלש פרטי – בלשים פרטיים
מה ההבדל בין בלשים פרטיים לבין חוקרים פרטיים? האם יש להם אותן סמכויות?

תודו שהשם בלש פרטי נשמע לכם קורץ ומסתורי יותר מאשר חוקר פרטי. כשאתם חושבים על בלש פרטי, מן הסתם הדבר יזכיר לכם סדרות מתח מהטלוויזיה, ספרי בילוש ובלשים, סרטי קולנוע וכד'. אפשר להיזכר למשל בסדרות הקלאסיות של פעם כמו "בלשים בלילה" שבה כיכבו ברוס וילס וסיביל שפרד שניהלו את סוכנות הבילוש "בלו מון", או בקנון הבלש המשופם ועב הבשר, שדרש וקיבל סכומי כסף גדולים במיוחד כשכר טרחה, או בבלש הפרטי מאגנום שפעל בהוואי ועוד ועוד.

בפועל למרות שישנם כאלה המכנים את עצמם בלשים פרטיים, אין בישראל למעשה דבר כזה, שכן חוק חוקרים פרטיים לא מכיר כלל במונח בלש או בילוש. החוק עוסק במקצוע ובמתן רישיון להיות חוקר פרטי ובשלב מאוחר יותר בקבלת רישיון להיות מנהל משרד חקירות פרטיות.

סיבה אפשרית נוספת להשתרבבות המונח בלש למקצוע החקירות הפרטיות בארץ, פרט לסרטים ולספרים, נובעת מכך שגופי החקירה הרשמיים והממלכתיים כמו למשל משטרת ישראל ומצ"ח, המשטרה הצבאית החוקרת, משתמשים בשם בלש (בדרך כלל כזה שמבצע פעולות בילוש כגון תצפיות, מעצרים, חיפושים וכו') להבדיל ממקצוע החוקר (שבדרך כלל מבצע פעולות חקירה כגון תשאול, ביקור בזירת עבירה, גביית עדויות וכו').

חלק לא מבוטל מהחוקרים הפרטיים היו בעברם בלשים באחד מהגופים הללו ולאחר שחרורם, נהנו להותיר לעצמם את הכינוי בלש, שאינו מעניק להם שום סמכות או מעמד נוסף, מעבר לזה שמקנה… או לא מקנה בכלל, חוק חוקרים פרטיים.

משרד חקירות פרטיות – משרדי חקירות בישראל
מה משמעות הביטוי או השם – משרד חקירות?

האם השם שחוקרים פרטיים מכנים את "העסק" שלהם, הוא מינוח מחייב אשר לקוח מחוק כלשהו?
ומה עם חוקרים שמשתמשים בשמות כגון: חברת חקירות, או חברה לחקירות פרטיות או אולי בכלל סוכנות חקירות?
ובכן התשובה מאד ברורה – בחוק חוקרים פרטיים נאמר כי "לא יקיים אדם משרד לחקירות פרטיות אלא אם יש בידו רישיון לכך מאת הועדה (ועדת הרישוי שממנה שר המשפטים)".
בעניין התנאים למתן הרישיון לקיום משרד נאמר, כי מקבלו חייב שיתקיימו בו כל התנאים האלה גם יחד:

1. הוא בעל רישיון להיות חוקר פרטי.

2. הוא בגיל עשרים ושמונה ומעלה.

3. הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות כחוקר פרטי (כלומר הוא בעל מינימום של 8 שנות עיסוק בחקירות. 3 שנים לפחות כמתאמן בחקירות ועוד 5 שנים נוספות כחוקר פרטי בפועל)

מכאן מובן שהשם "האמיתי" והנכון הוא זה שמופיע בחוק – משרד חקירות פרטיות, אולם אין זה אומר שבעלי משרדי חקירות המשתמשים בשמות אחרים עוברים על החוק, פשוט צריך להתייחס לכך כאל שם מסחרי-שיווקי נטו, שם שאין לו שום משמעות או ערך נוסף ובעצם מזכיר לנו את שנאמר במערכון הידוע של הגשש החיוור "כל סנדלר – מכון הנעל. חנות לתחתונים – בוטיק התחת…"

להזמנת הרצאה על חקירות ובילוש, מומלץ להקליק הזמנת הרצאות או פשוט לכתוב בוואטסאפ 050-7950410

להתראות בשמחות, בהרצאות ובהדרכות
צביקה קרוכמל הרצאות – מרצה באירועים, מספר סיפורים, מדריך ומאמן מרצים

מרצה | הרצאות לחוגי בית | סרטוני הרצאות | סיפורי חקירות | ימי הולדת למבוגרים | הופעות בתקשורת | רשימת מרצים מומלצים