על חקירות פרטיות, חוקרים פרטיים ומשרדי חקירות פרטיות בישראל

עוד בזמן שירותי במצ"ח בשנות ה-70, הצאתי רישיון חוקר פרטי של משרד המשפטים, אולם רק לאחר השחרור משרות הקבע ובמשך כ-10 שנים, הייתי חוקר פרטי פעיל ומנהל משרד חקירות פרטיות שנשא את שמי - "קרוכמל חקירות מיוחדות".
מאז שנת 2005 אינני עוסק עוד בחקירות פרטיות ורק בתור מזכרת נוסטלגית אני מצרף כאן את לוגו המשרד שהיה. בהמשך אשתדל להוסיף גם תכנים והגיגים בקשר לתחום החקירות בכלל ועולם החקירות הפרטיות בפרט. בכל מקרה יש קשר הדוק בין סיפורי החקירות וההרצאות שלי ולכן מצאתי לנכון להשאיר מקום גם לכך באתר.




חקירות פרטיות בישראל - לא מה שחשבתם
 
בשיחת פתיחה של קורס עיקוב בסיסי יש מדריכים השואלים את החניכים, אלה המיועדים להיות עוקבים, מה לדעתם היחס בין הזמן שעוקב נמצא בתנועה בעת עבודת המעקב, לבין הזמן שהוא נמצא במצב נייח. 
מי שהידע שלו על חקירות פרטיות, חוקרים או בלשים פרטיים מסתכם בצפייה בסדרות בילוש בטלוויזיה, עלול ליפול למלכודת ולענות שרוב הזמן המעקב התבצע בתנועה, אלא שבמציאות ההפך הוא הנכון. פרק בסדרת טלוויזיה מסתיים תוך 50 דקות, כולל פרומואים ופרסומות, אז הכול צריך להיות מהיר, דינאמי, מרגש, מותח ומרתק, אבל מה לעשות החיים הרבה יותר אפורים. 
התשובה לשאלה שנשאלה היא שרוב זמן המעקב, למעלה מ-90% ממנו, העוקב נייח ורק אחוזים בודדים מתוך הזמן בממוצע (לאו דווקא ביום מסויים, או לגבי אובייקט מסויים) הוא נמצא בתנועה אחרי אובייקט המעקב שלו. אפשר למות משעמום, אלמלא זוכרים שהתפר הדק הזה, שלפעמים מתרחש תוך שניות בין מצב נייח למצב נייד הוא הקריטי והרגיש ביותר ואליו מתאמנים, אליו דרוכים ומוכנים. 
החמצת את יציאתו של יעד המעקב שלך מהבית, 10 השעות שישבת לפני כן מחוץ לבית בהמתנה ליציאה, ירדו לטמיון.

כך הדבר בחקירות פרטיות. הרבה עבודה אפורה ומונוטונית, איסוף פרט לפרט, עבודת שטח מתישה, גביית עדויות וביצוע פעולות שגרתיות, שלא מצטלמות היטב ולכן לא מכירים אותן כאמור מהקולנוע ומהטלוויזיה.
יחד עם זה קיים האתגר לפצח, לפענח, להצליח, רק צריך לזכור שצריך לעבוד בשביל זה ואפילו די קשה.לא כל אחד מסתגל ולכן יש צעירים רבים, אחרי צבא, סטודנטים וכו', ש"חולפים" דרך המקצוע חקירות פרטיות אך לא מתמידים, לא ממשיכים בו. 

בראש משרדי חקירות פרטיות נמצאים כאלה שלמדו את מקצוע החקירות, צברו ידע, ניסיון ומוניטין, או באחד מגופי החקירה הממלכתיים: משטרת ישראל, מצ"ח, שב"כ וכו', או שהתחילו מלמטה בשוק החקירות הפרטי, עברו את כל השלבים, למדו מהשטח ו/או היו בקורסים לחוקרים פרטיים ואחרי שנים הפכו לעצמאים המנהלים משרד חקירות, שמעסיק חוקרים פרטיים נוספים, רובם בתור קבלני משנה (פרילנסרים) ומיעוטם כשכירים של המשרד.

החוק המרכזי שעל פיו פועל תחום חקירות פרטיות בישראל הוא חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, אולם יש לזכור כי מאז נחקק החוק בשנת 1972, נחקקו עוד חוקים מגבילים רבים כגון האזנת סתר, הגנת הפרטית ועוד, אשר הצרו את צעדיהם של כלל האזרחים וגם של החוקרים הפרטיים שלא נהנו משום הרשאה מיוחדת וחריגה.

בכל מקרה ההמלצה למי שזקוק לשירותי חקירות פרטיות היא, שלפני שתעבירו למשרד חקירות פרטיות (בודאי שלא לחוקר פרטי שאיננו בעל רישיון לנהל משרד ואשר אסור לו, עד קבלת רישיון כזה לפעול ישירות מול לקוחות, שלא תחת פיקוח של מנהל משרד מורשה ע"י משרד המשפטים) את חקירת ענייניכם הפרטיים, תוודאו שיש ברשותו רישיון ניהול משרד חקירות בתוקף, שהוא עושה עליכם רושם אמין ושנוצרה ביניכם כימיה (לכו לפגישת יעוץ והתרשמות במשרד שלו, לא בבית קפה שגם איננו דיסקרטי שכן מישהו יכול לראות אתכם ביחד, וגם לא אומר לכם כלום על האיש שפגשתם) וכן מומלץ שהוא יהיה חבר בלשכת החוקרים הפרטיים בישראל. חברות זאת מעידה לפחות על כללי אתיקה שהוא נטל על עצמו וכן תהייה לכם כתובת נוספת לפנות אליה, אם משהו לא יראה לכם.

שאם כבר אתם צריכים, אז שתהייה לכם חקירה פרטית מוצלחת ומועילה.