צביקה קרוכמל - מרצה מספר סיפורים
מרצים
מרצים מעניינים לאירועים מרצה מעניין

  • כולם רוצים מרצים מעניינים. ברור. אם כבר בחרתם להשתתף ביום עיון כלשהו, או אפילו לשמוע רק הרצאה בודדת והשקעתם בכך זמן, כסף, מאמץ (ולמצוא חניה בימינו, זה לא מאמץ?) בוודאי תרצו שהתמורה תהייה לכל הפחות - מרצה מעניין, סוחף, מרתק, כזה שיצור עבורכם חוויה מיוחדת ויעניק ערך להשקעתכם.

    השאלה איך למצוא מרצים מעניינים לאירוע, כנס, יום עיון, לחוג בית וכו' איננה פשוטה. ישנם אומנם מרצים מבוקשים, מומלצים ומוכרים הפעילים ב"שוק המרצים" כבר שנים רבות, אבל אז יש סיכוי שהשכר המבוקש על ידם להרצאה יהיה מאד גבוה, אלפי שקלים, אולי עשרות אלפים, אולי בכלל... בדולרים.

    עצם זה שאנשים מסוימים מאד מפורסמים או מוכרים, לא הופך אותם בהכרח להיות גם מרצים מעניינים, טובים ומיומנים בהופעה מול קהל. יכול להיות למשל שראיתם אותם בטלביזיה (הייתה ועדיין, למרות האינטרנט, כלי הפרסום החזק ביותר), אבל בתור מה ראיתם אותם? בתור דוברים רהוטים וקולחים המציגים בקיאות בנושאים שונים, בדיונים או בראיונות, או בתכנית ריאליטי רבת רייטינג, למרות שאין להם שום דבר מעניין או חשוב לומר?

    בקיצור, לא כל "סלב" הוא בהכרח גם מרצה מעניין, אבל אתם יכולים למצוא מרצים מעניינים ומעולים, גם מבין כאלה שעדיין לא שמעתם עליהם והם אולי בתחילת דרכם כמרצים או מספרי סיפורים. המלצות אישיות על מרצים והרצאות מכאלה שכבר שמעו, היא על פי רוב דרך לא רעה למציאת המרצה המתאים לכם.

    המלצה של מישהו אחר על מרצה מעניין, מספיקה בדרך כלל עבור מי שמחפשים מרצים לחוגי בית או מרצה לאירוע חד פעמי קטן. בחברות ובארגונים גדולים, המארגנים הרצאות וימי עיון למאות ולאלפי עובדים, יש אנשים שבמסגרת תפקידם בחברה, בהדרכה / רווחה / משאבי אנוש וכו', הם צריכים למצוא מרצים מעניינים לאירועים שהם מארגנים לעובדים בחברה. בעלי תפקידים אלה לא יסתפקו בהמלצה על מרצה שלא שמעו אותו אישית ולפני שיזמינו מרצה חדש ולא מוכר, הם יבקשו לשמוע ולראות אותו בהרצאה במקום אחר. הם יעשו הכל כדי שלא תהייה להם "נפילה" בבחירת המרצה ולעיתים אף יבוא "צוות" של 2-3 אנשים להתרשם ממרצה לפני שיזמינו אותו אליהם. אין מי שלא אוהב שאחרי הרצאה מוצלחת באירוע של חברה, המנכ"ל ילחץ לו את היד ויגיד: "שמע, שיחקת אותה עם המרצה שהבאת, כל הכבוד..."

    מי שעוד יעדיפו לבוא להתרשם ממראה עיניים וממשמע אוזניים לפני שימליצו על הרצאה לאחרים, יהיו כאלה שמנהלים או עובדים בחברות להפקת אירועים, ימי עיון, ימי גיבוש, ימי כיף, סופי שבוע וכו', או בעסקים המספקים מרצים לאירועים, הנושאים שמות כמו מרכז המרצים, בית המרצים, מאגר מרצים וכו'. אלה גם אלה, יירצו להיות בטוחים כי כאשר הם מציעים הצעה ללקוח שלהם ומסייעים לו לתכנן אירוע הכולל הרצאות בחברה, יהיה מדובר באמת במרצים ראויים לשמם ולתואר "מרצים מעניינים".     

    אגב, לא תמיד ולא בהכרח עבודת הכנה ובחירה קפדנית של מרצים לאירועים, תביא או... תשאיר את המאזינים לשמוע את ההרצאה הנבחרת. כאשר מדובר על מרצים מבוקשים המוכרים לכל הקהל, אין בעיה ורוב הקהל יבוא וישמע. כך גם כאשר מדובר ב"קהל שבוי", כזה שלמשל לא יקום ממקומו, לפני שהמנכ"ל יצא מהאולם ואם הוא נשאר לשמוע את ההרצאה גם יישארו, או שההרצאה... מתקיימת במקום מבודד ואין בחוץ אטרקציות אחרות המתחרות בה. אבל מה קורה כאשר המרצה עדיין איננו מפורסם ומוכר?
     
    אביא כאן דוגמאות אחדות מתחילת דרכי בעולם ההרצאות ומספרי הסיפורים בסוף שנות ה-90, שהחלה בסמוך ליציאתם לאור של ספריי (הספר הראשון שסביב יציאתו התחלתי להרצות: כתם – פרשת רמי דותן, יצא בשנת 1997 והספר השני: במצ"ח נחושה – סיפורים אישיים של חוקר מצ"ח, יצא בשנת 2000).   
     
    מנהלי הבנק כמעט הלכו
    כדי להיות מרצה מעניין, כדאי שיהיה למרצה בין יתר הכישורים הדרושים, גם קול מעניין ויכולת לשחק בגוון הקול, בצליל, בעוצמה שלו, באינטונציה. באופן מוחשי חוויתי זאת באחת ההרצאות הראשונות שלי בפני קבוצת מנהלים בכירים של אחד הבנקים הגדולים בארץ. זו הייתה ארוחת ערב חגיגית למנהלי סניפי הבנק ובעלי תפקידים שונים באזור תל אביב והמרכז יחד עם בני ובנות הזוג, שהתקיימה באולם אירועים ידוע בתל אביב. לאחר הארוחה, אמור היה לשאת דברים מנהל האזור ואני הייתי "התכנית האמנותית" המסיימת את הערב. מי שארגנה את האירוע טרחה לבוא חודשיים מראש להרצאה שלי במקום אחר, שמעה, התלהבה ולמרות שלפני כמעט 20 שנה עוד לא הייתי מרצה מבוקש ומוכר, הזמינה אותי להרצאה. 

    הגעתי לאולם במועד שסוכם, כשהמנהל החל לדבר. היו שם כ-180 איש ישובים ליד שולחנות עגולים ושמחתי לגלות שאכן כמו שסוכם, הם כבר סיימו לאכול (זה דבר בלתי נסבל לדעתי, להרצות בפני אנשים תוך כדי שהם אוכלים!) והמתנתי לתורי לעלות. המנהל סיים את דבריו ומארגנת האירוע הזמינה אותי לבמה. תוך שאני גומע את המרחק הקצר הבחנתי בכך ש... הרוב המכריע של היושבים קם ממקומו, אוסף את חפציו, נפרד מהיושבים לידו בשולחן ופוסע לעבר דלתות האולם שנמצאו בקצהו המרוחק. המארגנת הייתה נבוכה מאד ואמרה לי שנמתין 2-3 דקות עד שהרחש בחש שלפנינו ייפסק ואוכל להתחיל, אבל אני ראיתי שאם זה זה מה שיקרה, ישארו באולם אולי 20-30 איש בלבד. מה שעשיתי זה פשוט ביקשתי ממנה את המקרופון ו... התחלתי לדבר. "ערב טוב, שמי צביקה קרוכמל ואני עומד לספר לכם הערב על..."

    קשה לתאר את מה שהתרחש לאחר מכן. מאד חבל לי שהאירוע הזה לא צולם בוידיאו, כי אפשר היה ללמוד וללמד ממנו רבות. בשנייה הראשונה הקול שלי פשוט עצר אותם מללכת. בשניות הבאות הם החלו להסתובב בהילוך איטי לעבר הבמה. בדקה או שתיים הבאות הם החלו להאזין להרצאה בעמידה במקום ואז להתקדם בהליכה חזרה לעבר השולחנות. מקץ 5 דקות מהמילים הראשונות שהוצאתי מפי, ישבו כולם חזרה במקומותיהם והאזינו ברוב קשב להרצאה. קסם.

    ההרצאה הסתיימה בקימה של הקהל על הרגליים ובמחיאות כפיים, אבל הדבר הכי משמעותי שקרה הוא שבהמשך הוזמנתי להרצאות כמעט בכל הסניפים של הבנק באזור, כשכל מנהל סניף גאה להביא לעובדיו את "המרצה המעניין" ששמע בכנס המנהלים.         
     
    בקיבוץ צריך להרצות פעמיים

    זה קרה בהרצאה בקיבוץ הראשון שבו הרציתי, נדמה לי בשנת 1998. רכז התרבות של אותו קיבוץ (בעידן שלפני ההפרטה) התקשר והזמין אותי להרצות בקיבוץ. הגעתי למועדון החברים, אך בשעה היעודה לתחילת ההרצאה, ישבו מולי... 3 אנשים בלבד, אחד מהם רכז התרבות. הוא התנצל ואמר שפרסם כמו תמיד בלוח המודעות בחדר אוכל, אבל "אנשים נהיו מפונקים, אני מביא להם את המרצים הכי טובים, אבל לא בא להם לצאת מהבית". הרכז ביקש שאמתין עוד כמה דקות ויצא לעשות סיבוב בקיבוץ. הוא הצליח "לגייס" עוד 4 מאזינים וכך הרציתי בפני 7 אנשים.

    חלף חודש ואותו רכז מתקשר אליי שוב  ו... מזמין אותי להרצאה נוספת בקיבוץ. 
    מה!?! שאלתי בתדהמה, "הרי רק לפני חודש בקושי הצלחת לגרד 7 אנשים, מה פתאום אתה מזמין אותי שוב?"
    "אין לך מושג מה קרה כאן", הוא ענה. "אלה ששמעו אותך, הלכו לספר לאחרים מה הם הפסידו. עכשיו אלה שלא שמעו, מאשימים אותי שלא פרסמתי טוב, שלא ראו, שלא ידעו שזה כזה מרצה מעניין, שלא הבינו ועכשיו הם לוחצים עליי להביא אותך שוב ואין לי ברירה, הם הורגים אותי..."

    קבענו תאריך חדש להרצאה. הפעם חיכו לי למעלה מ-100 איש וכמובן היה מוצלח מאד. מאז הרציתי בלמעלה מ-70 קיבוצים בכל רחבי הארץ, אבל תמיד אזכור את הקיבוץ הראשון, זה שהרציתי בו את אותה הרצאה פעמיים... 
     
    הדלקת נרות במוטורולה
     ג
    ם בחברת "מוטורולה" דאגו לבוא לשמוע אותי בהרצאה לפני שהזמינו אותי אליהם. זאת הייתה רק השנה השנייה שלי כמרצה ואף אחד לא רצה לקחת צ'אנס, במיוחד שכבר על ההתחלה לא היה מדובר בהרצאה בודדת, אלא בסדרה של 5 הרצאות!  

    בחברה חיפשו מרצה מעניין לאירוע, בעצם ל-5 אירועים זהים, שהתקיימו יום אחרי יום – הדלקת נרות חנוכה לעובדי ומנהלי החברה. האולם שבו התקיימו האירועים (אולי חדר האוכל  של החברה?) יכול היה להכיל עד 200 איש, הם רצו להזמין כ-1000 איש ולכן חילקו אותם כך שבכל יום מימי החג (חוץ משישי-שבת) תגיע קבוצה אחרת להדלקת נרות, כיבוד, סופגניות, ברכות של המנכ"ל והרצאת אורח – הפעם הרצאה שלי.

    ביום הראשון, צפיתי בהדלקת הנרות, שמעתי את המנכ"ל המיתולוגי של "מוטורולה", אלישע ינאי, מברך את הבאים ולאחר מכן הוא עזב את האולם. מייד אחריו עזבו רוב הקרואים גם הם ונותרו באולם כמה עשרות מאזינים בלבד. אני הרציתי והלכתי.

    למחרת חזרתי ל"שידור חוזר", אבל לפני הדלקת הנרות ניגש אליי המנכ"ל ואמר לי: "תשמע, איזה המלצות ותגובות מצוינות היו מההרצאה שלך אתמול והיום גם אני נשאר לשמוע אותך". בסיום הברכות שלו לעובדים הוא חזר בפניהם על מה ששמע ועל המלצתו על ההרצאה שלי ואמר להם שהוא נשאר להרצאה. איש מהעובדים לא עזב את האולם. היה נפלא, אין ספק, האנרגיות הרבה יותר טובות כשמרצים בפני אולם מלא...

    בשלושת הימים הבאים, אלישע ינאי לא נשאר כמובן שוב להרצאה, אבל לפני שהלך דאג בכל פעם להמליץ להשאר והוסיף "אני כבר שמעתי אותי, הוא מרצה מעולה וההרצאה שלו מצוינת, כדאי לכם להישאר". 3 פעמים נותר האולם מלא מפה לפה. 

    מרצים מעניינים - סוף דבר
    מהדוגמאות שהבאתי מההרצאות הראשונות שלי לפני שנים רבות, ניתן ללמוד כי "מרצה מעניין" או "מרצה מעולה" הם מושגים חמקמקים. כדאי לנסות לקבל המלצות על מרצים מעולים, אבל כדאי עוד יותר לשמוע אותם בזמן אמת ולא להתבסס רק על שם של מרצה מוכר או נושא של הרצאה שנשמע לכם "מצלצל טוב".


    מחפשים מרצים מעניינים לאירוע שלכם? סיפור בלשי מותח ומרתק נשמע לכם מעניין?
    צלצלו 050-7950410 או פנו דרך דף צור קשר ובואו נדבר...

    להתראות בהרצאות
    צביקה קרוכמל – מרצה ומספר סיפורים